Daily Rambam

ב"ה

י״ד כסלו ה׳תשפ״ו

ג׳ פרקים ליום

הל׳ שכנים פרק ז-ט

פרק אחד ליום

הל׳ סנהדרין פרק כא

סנהדרין והעונשין המסורין להם

כ״א

ספר שופטים

א. מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁפֹּט הַשּׁוֹפֵט בְּצֶדֶק שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט טו) ״בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ״. אֵי זֶהוּ צֶדֶק הַמִּשְׁפָּט זוֹ הַשְׁוָיַת שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִין בְּכָל דָּבָר. לֹא יְהֵא אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ קַצֵּר דְּבָרֶיךָ. וְלֹא יַסְבִּיר פָּנִים לְאֶחָד וִידַבֵּר לוֹ רַכּוֹת וְיָרֵעַ פָּנָיו לְאַחֵר וִידַבֵּר לוֹ קָשׁוֹת:

ב. שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִין שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם מְלֻבָּשׁ בְּגָדִים יְקָרִים וְהַשֵּׁנִי מְלֻבָּשׁ בְּגָדִים בְּזוּיִין אוֹמֵר לַמְכֻבָּד אוֹ הַלְבִּישֵׁהוּ כְּמוֹתְךָ עַד שֶׁתָּדוּן עִמּוֹ אוֹ לְבשׁ כְּמוֹתוֹ עַד שֶׁתִּהְיוּ שָׁוִין אַחַר כָּךְ תַּעַמְדוּ בַּדִּין:

ג. לֹא יִהְיֶה אֶחָד יוֹשֵׁב וְאֶחָד עוֹמֵד אֶלָּא שְׁנֵיהֶם עוֹמְדִים. וְאִם רָצוּ בֵּית דִּין לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵיהֶם מוֹשִׁיבִין. וְלֹא יֵשֵׁב אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה אֶלָּא זֶה בְּצַד זֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן. אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין שְׁנֵיהֶם בַּעֲמִידָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח יג) ״וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל משֶׁה״. וְאֵי זֶהוּ גְּמַר דִּין אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּבַעֲלֵי דִּינִין. אֲבָל הָעֵדִים לְעוֹלָם בַּעֲמִידָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט יז) ״וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים״:

ד. תַּלְמִיד חָכָם וְעַם הָאָרֶץ שֶׁבָּאוּ לְדִין מוֹשִׁיבִין אֶת הֶחָכָם וְאוֹמְרִים לְעַם הָאָרֶץ שֵׁב. אִם לֹא יָשַׁב אֵין מַקְפִּידִין עַל כָּךְ. וְלֹא יַקְדִּים הַתַּלְמִיד כְּשֶׁיָּבוֹא לְדִין וְיֵשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ כְּרוֹצֶה לָדוּן לְפָנָיו. וְאִם הָיָה קוֹבֵעַ לוֹ זְמַן לִקְרוֹת וּבָא זְמַנּוֹ מֻתָּר:

ה. כְּבָר נָהֲגוּ כָּל בָּתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַחַר הַגְּמָרָא בְּכָל הַיְשִׁיבוֹת שֶׁמּוֹשִׁיבִין בַּעֲלֵי דִּינִין וּמוֹשִׁיבִין הָעֵדִים כְּדֵי לְסַלֵּק הַמַּחֲלֹקֶת. שֶׁאֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהַעֲמִיד מִשְׁפְּטֵי הַדָּת עַל תִּלָּם:

ו. הָיוּ לִפְנֵי הַדַּיָּנִים בַּעֲלֵי דִּין הַרְבֵּה מַקְדִּימִין אֶת דִּין הַיָּתוֹם לְדִין הָאַלְמָנָה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א יז) ״שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה״. וְדִין אַלְמָנָה קוֹדֵם לְדִין תַּלְמִיד חָכָם. וְדִין תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְדִין עַם הָאָרֶץ. וְדִין הָאִשָּׁה קוֹדֵם לְדִין הָאִישׁ שֶׁבּשֶׁת הָאִשָּׁה מְרֻבָּה:

ז. אָסוּר לְדַיָּן לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ. וַאֲפִלּוּ דָּבָר אֶחָד אָסוּר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א טז) ״שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם״. וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ מֵאֶחָד עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג א) ״לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא״. וּבִכְלַל לָאו זֶה אַזְהָרָה לִמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע וּמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע וּמֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר. וְכֵן בַּעַל דִּין מֻזְהָר שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעַ דְּבָרָיו לַדַּיָּן קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ. וְגַם עַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר (שמות כג ז) ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״:

ח. לֹא יִהְיֶה הַדַּיָּן שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַתֻּרְגְּמָן אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מַכִּיר לְשׁוֹן בַּעֲלֵי דִּינִין וְשׁוֹמֵעַ טַעֲנוֹתֵיהֶם. וְאִם אֵינוֹ מָהִיר בִּלְשׁוֹנָם כְּדֵי לְהָשִׁיב לָהֶם יַעֲמֹד הַתֻּרְגְּמָן לְהוֹדִיעַ אוֹתָם פְּסַק הַדִּין וּמֵאֵי זֶה טַעַם חַיָּב זֶה וְזָכָה זֶה:

ט. צָרִיךְ הַדַּיָּן לִשְׁמֹעַ טַעֲנוֹת בַּעֲלֵי דִּינִין וְלִשְׁנוֹת טַעֲנוֹתֵיהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ג כג) ״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת״ וּמְצַדֵּק אֶת הַדִּין בְּלִבּוֹ וְאַחַר כָּךְ חוֹתְכוֹ:

י. מִנַּיִן לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה מֵלִיץ לִדְבָרָיו שֶׁל בַּעַל דִּין שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג ז) ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״ אֶלָּא יֹאמַר מַה שֶּׁנִּרְאֶה לוֹ וְיִשְׁתֹּק. וְלֹא יְלַמֵּד אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין טַעֲנָה כְּלָל. אֲפִלּוּ הֵבִיא עֵד אֶחָד לֹא יֹאמַר לוֹ אֵין מְקַבְּלִין עֵד אֶחָד אֶלָּא יֹאמַר לַנִּטְעָן הֲרֵי זֶה הֵעִיד עָלֶיךָ. הַלְוַאי שֶׁיּוֹדֶה וְיֹאמַר אֱמֶת הֵעִיד. עַד שֶׁיִּטְעֹן הוּא וְיֹאמַר עֵד אֶחָד הוּא וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עָלַי. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

יא. רָאָה הַדַּיָּן זְכוּת לְאֶחָד מֵהֶן וּבַעַל דִּין מְבַקֵּשׁ לְאָמְרָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְחַבֵּר הַדְּבָרִים. אוֹ שֶׁרָאָהוּ מִצְטַעֵר לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּטַעֲנַת אֱמֶת וּמִפְּנֵי הַחֵמָה וְהַכַּעַס נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ אוֹ נִשְׁתַּבֵּשׁ מִפְּנֵי הַסִּכְלוּת. הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְסַעֲדוֹ מְעַט לַהֲבִינוֹ תְּחִלַּת הַדָּבָר מִשּׁוּם (משלי לא ח) ״פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם״. וְצָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בְּדָבָר זֶה הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין:

י״ד כסלו ה׳תשפ״ו