Daily Rambam: 9 Adar II, 5779

א. מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁחֹט אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ נִיסָן אַחַר חֲצוֹת. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָעִזִּים בִּלְבַד זָכָר בֶּן שָׁנָה. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה חַיָּבִין בְּמִצְוָה זוֹ:

ב. ומִי שֶׁבִּטֵּל מִצְוָה זוֹ בְּזָדוֹן וְעָבַר יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וְלֹא הִקְרִיב וְהוּא לֹא טָמֵא וְלֹא בַּדֶּרֶךְ רְחוֹקָה הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת. וְאִם בִּטְּלָהּ בִּשְׁגָגָה פָּטוּר:

ג. אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֶלָּא בַּעֲזָרָה כִּשְׁאָר הַקָּדָשִׁים. אַף בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת לֹא הָיוּ מַקְרִיבִין אֶת הַפֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד [ב.] וְכָל הַמַּקְרִיב אֶת הַפֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד לוֹקֶה [ג.] שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ה) ״לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט בְּבָמַת יָחִיד אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת:

ד. שְׁחִיטַת הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת. וְאִם שְׁחָטוֹ קֹדֶם חֲצוֹת פָּסוּל. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ אֶלָּא אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. אַחַר שֶׁמַּקְטִירִין קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְאַחַר שֶׁמֵּיטִיבִין אֶת הַנֵּרוֹת מַתְחִילִין לִשְׁחֹט אֶת הַפְּסָחִים עַד סוֹף הַיּוֹם. וְאִם שְׁחָטוֹ אַחַר חֲצוֹת קֹדֶם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כָּשֵׁר וְיִהְיֶה אֶחָד מְמָרֵס בְּדַם הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הַתָּמִיד וְאַחַר כָּךְ יִזְרֹק דַּם הַפֶּסַח אַחֲרָיו. וְאִם נִזְרַק דַּם הַפֶּסַח קֹדֶם דַּם הַתָּמִיד כָּשֵׁר:

ה. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ וְהָיָה לוֹ כְּזַיִת חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יח) ״לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי״. שֶׁלֹּא יִזְבַּח הַפֶּסַח וְהֶחָמֵץ קַיָּם. אֶחָד הַשּׁוֹחֵט וְאֶחָד הַזּוֹרֵק אֶת הַדָּם וְאֶחָד הַמַּקְטִיר אֶת הָאֵימוּרִין אִם הָיָה בִּרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶם אוֹ בִּרְשׁוּת אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאוֹכְלִין פֶּסַח זֶה כְּזַיִת חָמֵץ בִּשְׁעַת הַקְרָבָתוֹ הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וְהַפֶּסַח כָּשֵׁר:

ו. דַּם הַפֶּסַח טָעוּן שְׁפִיכָה כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. וְאַחַר שֶׁשּׁוֹפְכִים דָּמוֹ מַפְשִׁיטִים אוֹתוֹ וְקוֹרְעִין אֶת בִּטְנוֹ וּמוֹצִיאִין אֶת אֵימוּרָיו וּמַקְטִירִין אוֹתָן חֲלָבִין כָּל זֶבַח וְזֶבַח לְבַדּוֹ. וּבַעַל הַזֶּבַח נוֹטֵל פִּסְחוֹ עִם הָעוֹר שֶׁלּוֹ וּמֵבִיא לְבֵיתוֹ לִירוּשָׁלַיִם וְצוֹלֵהוּ וְאוֹכֵל לָעֶרֶב:

ז. הַמַּנִּיחַ אֵימוּרִים וְלֹא הִקְטִירָן עַד שֶׁלָּנוּ וְנִפְסְלוּ בְּלִינָה הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יח) ״לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר״. וְאַף עַל פִּי שֶׁעָבַר אֵינוֹ לוֹקֶה לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה:

ח. וּמַקְטִירִין חֶלְבֵי פְּסָחִים כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁהֲרֵי חֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל אִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּחל אֵין מַקְטִירִין חֶלְבֵי חֹל בְּיוֹם טוֹב:

ט. הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ו) ״וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״. קָהָל. וְעֵדָה. וְיִשְׂרָאֵל. וְאֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשִׁים בְּנֵי אָדָם בְּכָל כַּת וְכַת:

י. הָיוּ הַכּל חֲמִשִּׁים. נִכְנָסִים בַּתְּחִלָּה שְׁלֹשִׁים וְשׁוֹחֲטִין. וְיוֹצְאִים עֲשָׂרָה וְנִכְנָסִין עֲשָׂרָה. וְחוֹזְרִין וְיוֹצְאִין עֲשָׂרָה וְנִכְנָסִין עֲשָׂרָה:

יא. הָיוּ פָּחוֹת מֵחֲמִשִּׁים אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח לְכַתְּחִלָּה [וְאִם שָׁחֲטוּ כָּשֵׁר]. וְאִם שָׁחֲטוּ כֻּלָּן בְּבַת אַחַת כָּשֵׁר. כֵּיצַד נִשְׁחָט. נִכְנְסָה הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא הָעֲזָרָה וְנוֹעֲלִין דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה וּמַתְחִילִין לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחֵיהֶן. וְכָל זְמַן שֶׁהֵן שׁוֹחֲטִין וּמַקְרִיבִין קוֹרְאִים הַלְּוִיִּים אֶת הַהַלֵּל. אִם גָּמְרוּ הַהַלֵּל וַעֲדַיִן לֹא שָׁלְמָה הַכַּת מִלְּהַקְרִיב שׁוֹנִים. וְאִם שָׁנוּ וְלֹא שָׁלְמוּ לְהַקְרִיב מְשַׁלְּשִׁין. וּמֵעוֹלָם לֹא שִׁלְּשׁוּ:

יב. עַל כָּל קְרִיאָה וּקְרִיאָה תּוֹקְעִין שָׁלֹשׁ תְּקִיעוֹת בַּחֲצוֹצְרוֹת. תְּקִיעָה תְּרוּעָה וּתְקִיעָה. הוֹאִיל וְאֵין לוֹ נְסָכִים לִתְקֹעַ בִּשְׁעַת נִסּוּךְ תּוֹקְעִין בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה:

יג. הַכֹּהֲנִים עוֹמְדִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת וּבִידֵיהֶן מִזְרְקֵי כֶּסֶף וּמִזְרְקֵי זָהָב. שׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ כֶּסֶף כֶּסֶף. שׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ זָהָב זָהָב. וְלֹא הָיוּ מְעֹרָבִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם נוֹי. וְלֹא הָיוּ לַמִּזְרָקִין שׁוּלַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַנִּיחוּם וְיִקְרַשׁ הַדָּם:

יד. שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט וְקִבֵּל הַכֹּהֵן. נוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ רַבִּים בַּמִּצְוָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַדָּם אֵצֶל כֹּהֵן הַקָּרוֹב לַמִּזְבֵּחַ. שׁוֹפְכוֹ שְׁפִיכָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד וּמְקַבֵּל מִזְרָק אֶחָד מָלֵא וְאַחַר כָּךְ מַחְזִיר אֶת הָרֵיקָן. וְתוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין אֶת כֻּלּוֹ וְקוֹרְעוֹ וּמְמַחֶה אֶת קְרָבָיו עַד שֶׁמֵּסִיר מֵהֶן הַצּוֹאָה וְהַפֶּרֶשׁ. וּמוֹצִיא אֶת הָאֵימוּרִין וְנוֹתְנָן בִּכְלִי וּמוֹלְחָן וּמַקְטִירָן הַכֹּהֵן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְכֵיצַד תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין. מַסְמְרוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בַּכְּתָלִים וּבָעַמּוּדִים שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין. וְכָל מִי שֶׁלֹּא מָצָא מָקוֹם לִתְלוֹת מַקְלוֹת דַּקִּים וַחֲלָקִים הָיוּ שָׁם מַנִּיחַ עַל כְּתֵפוֹ וְעַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט:

טו. שָׁלְמוּ מִלְּהַקְרִיב פּוֹתְחִין דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה וְיוֹצֵאת כַּת הָרִאשׁוֹנָה וְנִכְנְסָה שְׁנִיָּה. יָצָאת שְׁנִיָּה וְנִכְנְסָה שְׁלִישִׁית. כְּמַעֲשֵׂה רִאשׁוֹנָה כָּךְ מַעֲשֵׂה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. שָׁלְמָה כַּת שְׁלִישִׁית וְיָצָאת רוֹחֲצִים אֶת הָעֲזָרָה:

טז. חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת כְּמַעֲשֵׂהוּ בְּחל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בְּשַׁבָּת. וְרוֹחֲצִין אֶת הָעֲזָרָה בְּשַׁבָּת שֶׁאֵין אִסּוּר שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ צֹרֶךְ עֲבוֹדָה אִסּוּר שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ הֶתֵּר הוּא:

יז. אֵין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹלִיךְ אֶת פִּסְחוֹ לְבֵיתוֹ בְּשַׁבָּת. אֶלָּא כַּת הָרִאשׁוֹנָה יוֹצְאִין בְּפִסְחֵיהֶם וְיוֹשְׁבִין בְּהַר הַבַּיִת. וְהַשְּׁנִיָּה יוֹצְאִין בְּפִסְחֵיהֶן וְיוֹשְׁבִין בַּחֵיל. וְהַשְּׁלִישִׁית עוֹמְדִין בִּמְקוֹמָן בָּעֲזָרָה. וְשׁוֹהִים הַכּל עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהוֹלֵךְ כָּל אֶחָד בְּפִסְחוֹ לְבֵיתוֹ:

יח. שְׁחִיטַת הַפֶּסַח וּזְרִיקַת דָּמוֹ וּמִחוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן קֹדֶם הַשַּׁבָּת שֶׁהֲרֵי קָבוּעַ לוֹ זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט ב ג) ״בְּמוֹעֲדוֹ״. אֲבָל הַרְכָּבָתוֹ וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם וַחֲתִיכַת יַבָּלָתוֹ בִּכְלִי אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן קֹדֶם הַשַּׁבָּת. וְאִם יָכוֹל לַחְתֹּךְ יַבַּלְתּוֹ בְּיָדוֹ בְּשַׁבָּת חוֹתֵךְ. וְאִם הָיְתָה יְבֵשָׁה חוֹתְכָהּ אֲפִלּוּ בִּכְלִי שֶׁאֵין שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ כְּלָל. וְכֵן צְלִיָּתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן לְאַחַר הַשַּׁבָּת:

יט. שָׁכַח וְלֹא הֵבִיא סַכִּין לֹא יְבִיאֶנָּה בְּשַׁבָּת. אֶלָּא נוֹתְנָהּ בֵּין קַרְנֵי הַכֶּבֶשׂ אוֹ בְּצַמְרוֹ וּמַכִּישׁוֹ עַד שֶׁמְּבִיאוֹ לָעֲזָרָה וּמַקְדִּישׁוֹ שָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְחַמֵּר בְּשַׁבָּת מְחַמֵּר כִּלְאַחַר יָד הוּא וּמִפְּנֵי הַמִּצְוָה מֻתָּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁלֹּא הִקְדִּישׁ פִּסְחוֹ עֲדַיִן וְלֹא אָמַר זֶה פֶּסַח אֲבָל אִם הִקְדִּישׁוֹ לֹא יָבִיא סַכִּין עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹבֵד בְּקָדָשִׁים. וּמִפְּנֵי מָה הִתִּירוּ לְהַקְדִּישׁ פִּסְחוֹ בְּשַׁבָּת הוֹאִיל וְקָבוּעַ לוֹ זְמַן מֻתָּר לְהַקְדִּישׁוֹ בְּשַׁבָּת. וְכֵן מַקְדִּישׁ אָדָם חֲגִיגָתוֹ בְּיוֹם טוֹב וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ:

כ. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח וְנִמְצָא בַּעַל מוּם אוֹ טְרֵפָה הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט אַחֵר בֵּין בְּחל בֵּין בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ מֵאָה זֶה אַחַר זֶה שׁוֹחֵט וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁיִּכְשַׁר אֶחָד אוֹ עַד שֶׁתֶּחֱשַׁךְ וְיִדָּחֶה לַשֵּׁנִי שֶׁהֲרֵי אָנוּס הוּא:

Daily Rambam

ט׳ אדר ב׳ ה׳תשע״ט

קרבן פסח

א

ספר קרבנות

ט׳ אדר ב׳ ה׳תשע״ט