אין מבקעין וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל איני יודע לאיזה דבר נלמוד מזה הטעם והטעם השוה לכל הדברים להלכה קי״ל כר׳ יהודה דמכשירין שא״א לעשותן מעיו״ט מותר לעשותן כדרכן ביו״ט והוא שיהיה דבר הצריך ולא יהא בו תקון לחול ואם אפשר לעשותן מעיו״ט עושין אותן ע״י שינוי וזהו טעם לביקוע וטעם למלח. ועם כל זה צריך הדבר תקון שהרי לדעת חכמים אע״פ שא״א לעשותן מעיו״ט א״כ תבלין מה טעם נדוכין כדרכן ומלח למה אפילו בשינוי אלא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים והם אמרו יש מכשירין שהם כאוכל עצמו והם התבלין והמלח שנכנסים באוכל עצמו והתירו זה כדרכו וזה על ידי שינוי ואפילו לדעת חכמים וכן לר׳ יהודה מפני שמספיק למלח בהטייה לדוכן כל צרכה. ואפשר דבקוע עצים מפני שא״א לאפות ולבשל בלא עצים עשו אותו כדיכת המלח והתירו אותו על ידי שינוי עכ״ל:
ואין מטילין חלשים וכו׳.כ׳ הראב״ד ז״ל בגמרא מפרש מטילין חלשים על קדשים של יו״ט ביו״ט אבל לא על המנות של חול ביו״ט ואפילו בקדשים ועם בניו ובני ביתו מותר ואפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה עכ״ל:
אין מבקעין וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל איני יודע לאיזה דבר נלמוד מזה הטעם והטעם השוה לכל הדברים להלכה קי״ל כר׳ יהודה דמכשירין שא״א לעשותן מעיו״ט מותר לעשותן כדרכן ביו״ט והוא שיהיה דבר הצריך ולא יהא בו תקון לחול ואם אפשר לעשותן מעיו״ט עושין אותן ע״י שינוי וזהו טעם לביקוע וטעם למלח. ועם כל זה צריך הדבר תקון שהרי לדעת חכמים אע״פ שא״א לעשותן מעיו״ט א״כ תבלין מה טעם נדוכין כדרכן ומלח למה אפילו בשינוי אלא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים והם אמרו יש מכשירין שהם כאוכל עצמו והם התבלין והמלח שנכנסים באוכל עצמו והתירו זה כדרכו וזה על ידי שינוי ואפילו לדעת חכמים וכן לר׳ יהודה מפני שמספיק למלח בהטייה לדוכן כל צרכה. ואפשר דבקוע עצים מפני שא״א לאפות ולבשל בלא עצים עשו אותו כדיכת המלח והתירו אותו על ידי שינוי עכ״ל:
ואין מטילין חלשים וכו׳.כ׳ הראב״ד ז״ל בגמרא מפרש מטילין חלשים על קדשים של יו״ט ביו״ט אבל לא על המנות של חול ביו״ט ואפילו בקדשים ועם בניו ובני ביתו מותר ואפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה עכ״ל: